פסק-דין בתיק עפ"ת 9534-06-08

לפני ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה ברמלה (כבוד השופטת רחל טאובר) בו הורשעה המערערת בנהיגה בניגוד לתקנה 54א' לתקנות התעבורה ונדונה לקנס כספי בסך 250 ש"ח.

רקע והכרעת הדין בבית המשפט קמא:

1.         לפי הנטען בכתב האישום המערערת נסעה במהירות של 80 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת הינה 60 קמ"ש. המערערת כפרה באישום זה וטענה כי לא יתכן שנסעה במהירות בה הואשמה.

הנאשמת, מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומבקרת מעבדות כיול של מדינת ישראל,  טענה כי המכשיר (ממא"ל מולטונובה f-6), ממנו הופקה התמונה בה צולם רכבה נוסע במהירות גבוהה מן המותר, אינו מכויל ולפיכך התוצאה שנרשמה בו אינה אמינה.

עוד טענה הנאשמת כי בחרה להישפט, תחת תשלום קנס בגובה 250 ש"ח, מפאת חשיבות סוגיה זו, אליה נחשפה בשנים האחרונות, מכוח תפקידה. הנאשמת הסבירה כי למיטב ידיעתה, משטרת ישראל אינה מכיילת את מכשירי המדידה בהם היא עושה שימוש, בניגוד לנורמות בינלאומיות. לטענתה, בהעדר כיול, המשטרה מגישה כתבי אישום על סמך מדידות בלתי מדויקות.

2.         השופטת קמא דחתה את טענת המערערת וקבעה כי לפי עדות השוטר הרצל מגן, מפעיל המכשיר במועד הרלבנטי, המכשיר עבר כיול כנדרש. לדבריה :" השוטר נשאל על בדיקת הכיול שהוא עושה למכשיר והוא השיב שהוא עושה בדיקה והמכשיר עצמו מראה לו אם הבדיקה תקינה ואם המכשיר מכויל ותקין".

עוד קבעה:

" אין מחלוקת שלמכשיר נערך כיול לפני שימושו ולפני הכנסת הסרט למצלמה ביום העבירה". כמו כן העיד השוטר כי המכשיר עובר כל חצי שנה בדיקה במעבדה הארצית, מעבדת ממא"לים ועושים למכשיר ביקורת תקופתית כל חצי שנה". (עמוד 31 שורות 7-13).

השופטת דחתה את חוות הדעת שהוצגה על ידי המערערת בנושא כיול מכשיר למדידת מהירות, מן הטעם שחוות הדעת אינה מתייחסת למכשיר הקליטה מולטנובה f-6, אלא למכשיר המדידה המכונה ממל"ז, ולכן אין לה רלבנטיות.

עוד קבעה השופטת קמא כי לא הובאה ראיה " בכמה קמ"ש יש אי דיוק במהירות שנקלטה במלטונובה כתוצאה מאי כיול על ידי המעבדה הספציפית בה עובדת הנאשמת", וקבעה שהנאשמת לא הוכיחה כי העובדה שהמכשיר לא כויל ברשות הלאומית להסמכת מעבדות, אלא כויל במשטרה, די בה כדי לקבוע כי המהירות שנקלטה בו אינה נכונה.

נוכח כך הרשיעה השופטת קמא את המערערת בעבירה כאמור לעיל.

דיון והכרעה:

יובהר כבר עתה, כי בדיונים שנערכו לפני התברר כי פסק דינה של השופטת קמא בטעות יסודו, שכן השופטת החליפה בין בדיקת תקינות שנערכת על ידי המשטרה, לבין בדיקת כיול כהגדרתה במדע המדידות, מטרולוגיה.

כיול:

3.         בדיקת כיול אליה כיוונה המערערת פירושה בדיקת המכשיר, במעבדה מורשית, בה מתבצעת השוואה בין תוצאות המכשיר הנבדק לתוצאות האמת המתבקשות, בעזרת השוואה לאב טיפוס. במקרה בו מתגלה בבדיקת הכיול כי המכשיר הנבדק נותן תוצאה של ערך לא מדויק, אזי מתבצעת פעולת כיוונון שמטרתה "לאפס" את המכשיר הנבדק לפי אב הטיפוס או אב מדידה. לדברי אילן עמית, מנהל מעבדות האלקטרוניקה במכון התקנים, אשר העיד לפני מטעם המשיבה:

"בדוגמא הכי פשוטה- סרגל. יש סרגל מאסטר, אב מדידה. יש סרגלים מברזל שקיבלו מכת חום והתעוותו, אז מסתכלים ומראים שהוא מראה את המידה הנכונה".

ובהמשך:

"הכיול הוא בעצם הבדיקה עצמה, ההתאמה בין הערך שאמור להיות לבין הערך בפועל. כשיש אי התאמה, אז תבוא פעולת הכיונון, אם אפשרית. יש מכשירים שאי אפשר לכוונן, ואז ייצאו מכלל פעולה וקונים מכשיר חדש." (עמ' 12-13 לפרוטוקול בדיון בערעור, מיום 29.9.09)

בת"ת (ב"ש) 16915/97, מדינת ישראל נ' עמיקם לוין, ניתן ביום 1.5.01, לגביו ידון בהמשך, הוגדר כיול, על ידי ד"ר אלכס לפק, דוקטור לפיזיקה כך: